ספר השתפכות הנפש – הקדמה

השתפכות הנפש מלוקט ומיוסד על הדרך הקדוש הישן, שכל אדם בכל מה שעובר עליו וכל מה שחסר לו הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת השם, על כולם ישפך לבו ונפשו כמים נכח פני ה' ברחמים ותחנונים, כמבאר בהקדמה ובפתיחת הספר מתורה נביאים וכתובים וגמרא ומדרשים וזהר הקדוש ובפנים הספר מספרי "לקוטי מוהר"ן" ומספרי "לקוטי הלכות" מתלמידו הקדוש, זכר צדיק לברכה, שחדשו הדרך הישן הזה. כי נתן מהודו עליו להכניס דעתו הקדושה בכל הנופלים והיורדים, שיחזקו עצמם בתפלה ותחנונים תמיד כמבאר בלקוטי תנינא סימן ז' מענין התלמיד שהוא בחינת יהושוע – ראשי תבות יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר, עין שם מה שמבאר בענין הרב והתלמיד שהם בחינת משה ויהושוע:
מי האיש החפץ חיים, מי החס על נפשו באמת, מי החפץ לזכות לעבודת התפלה, שעל ידה מקבלים עקר החיות. כמו שכתוב תפלה לאל חיי. ועל ידה משפיעין חיות לכל העולמות, כמובא בספר "לקוטי מוהר"ן" חלק א' סימן ט' ישים לבו להדברים אשר נקבצו ובאו בספר הזה. אשר ידובר בהם ממעלת התפלה וההתבודדות במקום מיוחד, לשפך שם נפשו ולבו כמים נכח פני ה' ולבקשו על כל מה שיחסר לו להאדם, הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת השם ורק על ידי זה יכול להושע בכל דבר. כי הדרך הקדוש הזה הוא הדרך הישן שדרכו בה אבותינו ונביאינו ורבותינו הקדושים, זכרונם לברכה מעולם. כמו שמצינו אצל אדם הראשון שאמר הכתוב: וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ כי לא המטיר וכו' ואדם אין וכו', ופרש רש"י, ובשלישי שכתוב בו תוצא הארץ, לא יצאו, רק על פתח הקרקע עמדו, עד שבא אדם הראשון והתפלל עליהם, וירדו וצמחו האילנות והעשבים:
וכן אצל נח מובא בזהר חדש. תנו רבנן, מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח כשיצא מן התבה וראה כל העולם חרב והתחיל לבכות עליו ואמר, רבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך. השיבו הקדוש ברוך הוא, רעיא שטיא. כען אמרית דא ולא בזמנא דאמרית לך, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ואני הנני מביא את המבול מים וכו', כל האי אמרית לך בדיל דתיבעי רחמין על עלמא וכען דיתאביד עלמא פתחת פומך למללא לפניו וכו', וירח ה' את ריח הניחוח זה ריח תפלתו וכו', עין שם: וכן מצינו אצל אברהם, כשאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם זעקת סדם ועמרה כי רבה, מיד ויגש אברהם ויאמר וכו', והרבה דברים נגד הקדוש ברוך הוא בתפלתו אולי יש חמשים צדיקים וכו' אולי יחסרון וכו', וגם דרשו חכמינו, זכרונם לברכה, על הכתוב: וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, שתקן תפלת שחרית. וכן אמר הקדוש ברוך הוא לאבימלך, השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וכו' ויתפלל אברהם אל האלהים ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה, במדרש רבה שם, כיון שהתפלל אברהם הותר הקשר הזה: וכן מצינו אצל אליעזר עבדו, בלכתו לבקש הזווג של יצחק בנו פרש שיחתו לפניו יתברך בתפלתו, ויאמר ה' אלקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד וכו', ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, במדרש רבה שם שאמר, רבונו של עולם: התחלת – גמור, הינו שפעל אברהם בתפלתו ובקשתו שתתן לו את יצחק למאה שנה, גמר עמו חסדו למצא הזווג לבנו:

וכן מצינו אצל יצחק, ויצא יצחק לשוח בשדה, ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, שתקן תפלת מנחה ואמרו שם במדרש רבה, צפתה רבקה שידו שטוחה בתפלה אמרה, ודאי אדם גדול הוא מיד שאלה עליו מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו. ואחר כך כשראה רבקה עקרה כתיב, ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, ששפך תפלות בעשר, דבר אחר שהפך את הגזרה בתפלתו: וכן מצינו אצל יעקב כתיב, ויפגע במקום, ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, שתקן תפלת ערבית ופרש שיחתו לפני השם יתברך ואמר, אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וכו' ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש וכו'. ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה, במדרש רבה שם, נטל הקדוש ברוך הוא שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים. ועוד אמרו במדרש רבה, כל הארבע עשרה שנים שהיה יעקב בבית לבן לא שכב בלילה ומה היה אומר, חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים כי יעקב עסק בזה ביותר לפרש שיחתו לפניו יתברך בכל לילה כמובא. וכן כששלח המלאכים אל עשו אמר לפניו יתברך הצילני נא מיד אחי וכו': וכן כל האמהות הקדושות עסקו בתפלה ותחנונים. ואמרו במדרש למה נתעקרו האמהות בשביל שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתם ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה (מדרש רבה פרשת וירא) על שרה כשנלקחה לבית אבימלך כל אותו הלילה היתה שרה שטוחה על פניה ואומרת רבון העולמים וכו', וברבקה כתיב, לנכח אשתו ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, זה עמד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת. וברחל מצינו שאמרה, דנני אלהים וגם שמע בקלי וכו' נפתולי אלהים נפתלתי וכו' ופרש רש"י בקשות החביבות לפניו וכו' וכן כתיב בה וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה. ועוד כתיב בה רחל מבכה על בניה וכו'. ובלאה כתיב, ועיני לאה רכות, ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, שהיתה בוכה ומתפללת שלא תפל בחלקו של עשו:
וכן כל השבטים כולם הלכו בדרך הזה כמובא. וכששלח יעקב את בנימין עמהם אל יוסף אמרו חכמינו, זכרונם לברכה, במדרש רבה מקץ, אמר להם יעקב, הרי הכסף והרי הדורון והרי אחיכם וכו', אמרין לה צלותך אנן בעין, אמר להון אם צלותי אתון בעין ואל שדי יתן לכם רחמים וכו', מי שעתיד לומר ליסורים די הוא יאמר ליסורי די: וכן כשהיה יוסף בבית האסורים הרבה להתפלל לפני השם יתברך, כמו שאנו מתפללים מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. וכן כשלקח יוסף את בנימין כתיב, ויגש אליו יהודה, ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, מצינו הגשה לתפלה: וכן אבותינו כשהיו במצרים כתיב, ויהי בימים הרבים ההם ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים. וכן על הים כתיב, ויצעקו בני ישראל אל ה'. ואמרו במדרש רבה פרשת בשלח, יונתי בחגוי הסלע וכו' השמיעני את קולך, השמיעני קול לא נאמר אלא השמיעני את קולך, אותו הקול שכבר שמעתי במצרים, כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל וכו', עין שם: וכן משה רבנו, עליו השלום, ידוע בדברי חכמינו, זכרונם לברכה, כמה עסק כל ימיו בתפלה ותחנונים על עצמו ועל ישראל. חטאו בעגל ויחל משה וכו', וכתיב: ואתנפל לפני השם ארבעים יום וכו'. ובמדרש רבה דרשו על הכתוב ויחל משה, שלמד אוותו הקדוש ברוך הוא איך להתפלל לפניו לו: אמר כך, עשה את המר מתוק וכו'. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: לא כך אמרת לי במרה, הוי מתפלל ואמר עשה את המר מתוק, אף עכשו חלי מרירתם של ישראל ורפא אותם הוי ויחל משה. וכתיב בזהר חדש מהו ויחל, מלמד שהתפלל עליהם עד שאחזתו חלחלה. רבנן אמרינן, עד שנתן נפשו עליהם מן העולם הזה ומן העולם הבא דכתיב, ואם אין מחני נא, ועין גם במסכת ברכות ל"ב. חטאו במרגלים ויתפלל משה, במתאוננים ויצעק משה וכו', וכן במרים כשנצטרעה כתיב, ויצעק משה אל ה' אל נא רפא נא לה. וכן כשנגזר עליו שלא יכנס לארץ כתיב, ואתחנן אל ה' ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה, במדרש רבה פרשת ברכה שהתפלל תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן ואיתא, שאם היה מתפלל עוד תפלה אחת היה נענה. ועין שם במדרש כמה תפלות שהתפלל משה ביום הסתלקותו. וכן על יהושוע התפלל יה יושיעך מעצת מרגלים: וכן כלב כשראה שמשה לא התפלל עליו הלך והשתטח על קברי אבות להתפלל שלא יהיה נסת בעצת מרגלים. וכן אהרן בעת הנגף במעשה קרח, ויקח את המחתה, והרבה אז מאד להתפלל לפני השם יתברך כמו שאנו מתפללים מי שענה לאהרן במחתה וכו': וכן פינחס בקומו מתוך העדה כתיב, ויעמד פינחס ויפלל, וכן יהושוע כשהכו אנשי העי מישראל, ויקרע יהושוע שמלותיו ויפל על פניו ארצה וכו' ויאמר אהה ה' אלהים וכו': וכן בימי השופטים כשחטאו ישראל, ויחר אף ה' בישראל ונתנם ביד אויביהם. מה עשו בני ישראל, ויזעקו אל ה' עד שרחם עליהם והעמיד עליהם שופט והצילם, וכן היה בכל שופט ושופט. וכן שמשון הגבור כשנקרו פלשתים את עיניו, ויאסרוהו בנחושתים ויקרא שמשון אל ה' ויאמר זכרני נא וחזקני נא אך הפעם וכו':

וכן חנה כאשר ה' סגר רחמה, ותתפלל אל ה' ובכה תבכה וכו' והיה כי הרבתה להתפלל, ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, ב"מדרש שוחר טוב" מכאן שכל המרבה בתפלה הוא נענה. וכן אמרו במסכת יומא, צדיקים – כל זמן שמרבין בתפלה, תפלתם נשמעת. וכן כתיב אצל חנה: ואשפך את נפשי לפני ה' וכו' אל הנער הזה התפללתי וכו' ותתפלל חנה ותאמר וכו', ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה, ב"שוחר טוב" התחילה סודרת דברים עם ודויים: וכן בימי שמואל הנביא כשגברו הפלשתים על ישראל, ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל ה' ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה'. (ופרשו המפרשים ששפכו לבם כמים) ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה': וכן כל הנביאים עסקו הרבה בתפלה, כמו שמצינו אצל אליהו שאמר, חי ה' אשר עמדתי לפניו, ופרשו המפרשים אשר אני רגיל לעמד לפניו בתפלה. וכן כשמת בנה של הצרפתית כתיב, ויקרא אל ה' ויאמר ה' אלהי תשב נא נפש הילד וישמע ה' בקול אליהו. וכן בהר הכרמל כשקבץ את כל ישראל ואת נביאי הבעל ורצה לגלות להם שיש אלהים בישראל כתיב, ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים וכו' ענני ה' ענני. ברחמי הוא דעבד. וכן ביונה הנביא כתיב ויתפלל יונה ממעי הדגה וכו'. וכן בחבקוק כתיב, תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו' וכן על כל הנביאים דרשו חכמינו, זכרונם לברכה, במדרש רבה פרשת וירא, ותפלת צדיקים ישמע – אלו נביאי ישראל. וכן דוד המלך, עליו השלום, הוא עסק ביותר כל ימיו בתפלה ותחנונים וזעקות ושועות להקדוש ברוך הוא ולפרש שיחתו לפני השם יתברך, עד שזכה לחבר מזה ספר תהלים הקדוש שכולו מלא צעקות ושועות להשם יתברך.
וחכמינו, זכרונם לברכה, דרשו בזהר חדש פרשת נח, וישלח את העורב זה דוד (שבא מיהודה שאמר אנכי אערבנו) שהיה קורא תמיד להשם יתברך כעורב וכו', דבר אחר שהיה הולך בהרים (להתבודד שם ולפרש שיחתו לפניו יתברך) כעורב דכתיב, ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי וכו': וכן שלמה בנו כשבנה את בית המקדש כתיב במלכים ח', ויעמד שלמה לפני מזבח ה' נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים, עין שם כל תפלתו באריכות. וכן חזקיהו מלך יהודה בחליו כתיב אצלו, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל וכו': וכן בדניאל כאשר הוצרך להגיד לנבוכדנצר פתרון החלום כתיב, אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה מלתא הודע ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא וכו', וכאשר גזר דריוש המלך אשר כל איש שיתפלל מן כל אלהים ואנשים עד חדש ימים יושלך לגב האריות כתיב שם, ודניאל על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתא ביומא הוא מצלא ומודא קדם אלהה, וגם כשנשלך לגב האריות הרבה להתפלל להשם יתברך, כמו שאנו מתפללים מי שענה לדניאל בגב האריות וכו'. וכן שוע וצעק לפני השם יתברך על חורבן ירושלים כמו שכתוב (דניאל ט') ואתנה את פני אל אדני האלקים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר ואתפללה לה' אלהי ואתודה ואמרה אנא ה' וכו' הטה אלהי אזנך ושמע וכו' ועוד אני מדבר בתפלה וכו'. עין שם כל תפלתו באריכות: וכן חנניה מישאל ועזריה כשנשלכו לתוך כבשן האש כתיב בזהר אחרי דף נ"ז, מאן שזיב לאלין על דהוי מצלן קמי קודשא בריך הוא וכו', עין שם ועל זה אנו מתפללים מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו:

וכן בעזרא כתיב, ואקרא שם צום על הנהר וכו' לבקש ממנו דרך ישרה וכו' ונצומה ונבקשה מאלקינו וכו' ויעתר לנו. וכן כשנשאו ישראל נשים נכריות צעק עזרא מרה על זאת: בשתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך וכו', עין עזרא ט' כל תפלתו באריכות. וכן מרדכי ואסתר בשושן הבירה צעקו והתפללו הרבה להשם יתברך, כמבאר במגלת אסתר ובמדבר רבה אסתר ובתרגום שני: וכן אחר כך באו אנשי כנסת הגדולה וסדרו לנו כל התפלות שיתפלל כל אדם להשם יתברך בשחרית במוסף במנחה וערבית, וכן כל חכמינו, זכרונו לברכה, הקדושים התנאים והאמוראים הרבו מאד להתפלל לפני השם יתברך כמבאר במסכת ברכות תפלת התנאים שסדרו לעצמם להתפלל אחר תפלת שמנה עשרה, וכן סדרו לנו הרבה תפלות בפרטיות על כל דבר ודבר, כגון תפלת הדרך וכן תקנו כשנכנס האדם למד את גרנו יאמר: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשלח ברכה בכרי הזה (בבא מציעא דף מ"ב), וכשנכנס האדם למרחץ יאמר: יהי רצון מלפניך שתכניסני לשלום ותוציאני ותצילני מאור הזה וכיוצא בו לעתיד לבוא (ברכות דף ס), וכן כשנכנס האדם להקיז דם יאמר: יהי רצון מלפניך שיהיה עסק זה לי לרפואה וכו' (שם), וכן כשנכנס לכרך יאמר: יהי רצון מלפניך שתכניסני לוכרך הזה לשלום (שם), והחליטו ואמרו הלואי שיתפלל האדם כל היום כולו: וכן אחר כך באו כמה צדיקים ועסקו בתפלה הרבה וחברו תפלות ופיוטים הרבה, עד שבא האר"י הקדוש, זכר צדיק לברכה, ותלמידיו הקדושים וחברו לנו גם כן כמה תפלות כמו הספר "שערי ציון" וכו' ואחר כך בא הבעל שם טוב הקדוש זכר צדיק לברכה, ועסק הרבה בהתבודדות ובפרישות וגלה גדל מעלת התפלה כידוע בספרים הקדושים, שנתיסדו על יסוד חכמת הבעל שם טוב הקדוש, זכר צדיק לברכה:

ועין בספר "סור מרע ועשה טוב" להרב הצדיק מורנו הרב רבי צבי מזידטשוב שכתב שם, אין לך מבחר העת להתבודדות כי אם בשעה זו אחר חצות לילה לעמד ולבקש על נפשו האומללה אשר נתרחקה בעוונותיה ממקור החיים, ויחפש בשעה זו כל מה שעבר, וידבר מעל לבו כעבד לפני רבו בפשוט ידים ורגלים בדברים רכים לאמר כבן לפני אביו, ובכל לשון אשר ידבר בתפלה בלשון המדינה שמדבר בלשונה ושומע, למען ירוץ דברו מהרה מכאב לב אשר כואב על עונותיו ופשעיו ויבקש מחילה וסליחה, וכדברי הזהר פרשת נשא דף קכ"ד מדחריב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים בלבד ויבקש מאלקיו שיעזרהו לעבודתו וליראתו בלב שלם ויאריך בענין זה ובודאי זה נבחר מכל התעניתים וכו' עין שם, ומביא שם גם כן בשם ספר "בית מדות" כתיבת יד המיוחס להאר"י, זכר צדיק לברכה, שצריך האדם להתבודד בינו לבין קונו וידבר לאל יתברך רכות, כאשר ידבר העבד אל רבו ובן עם אביו, עד כאן לשונו: וכן כל תלמידי הבעל שם טוב, הקדוש זכר צדיק לברכה, הלכו בדרך הזה עד שבא נכדו הוא אדוננו מורנו ורבנו הקדוש אור האורות אור הגנוז והצפון הרב רבי נחמן, זכר צדיק וקדוש לברכה, מברסלב בעל המחבר ספרי "לקוטי מוהר"ן" ושאר ספרים וחדש הדרך הישן והקדוש הזה, שדרכו בו אבותינו מעולם ועסק הרבה בתפלה ותחנונים והתבודדות בשדות וביערים, כאשר יסופר לקמן בהנהגותיו הקדושות עין שם, ואמר שכל עסקו הוא תפלה (עין "לקוטי מוהר"ן" חלק ב' סימן צ"ג) והוא האיר עינינו בחשכת אפלתנו ללמד אותנו דרכים ישרים איך להתנהג בזה. ואמר פעם אחת לאנשיו: תנו לבבכם לי ואוליך אתכם על דרך חדש שהוא הדרך הישן שדרכו בו אבותינו מעולם:

וגלה לנו אשר אין שום עצה להנצל מגדל התגברות היצר שתמיד הוא שוקק ומתאוה להכשיל את האדם. רק על ידי התבודדות אשר כל אדם באיזה מקום וזמן שהוא ובאיזה מדרגה שהוא כפי אשר כל אחד יודע את נגעי לבבו ומכאובי נפשו, יקבע לעצמו מקום מיוחד לשפך שם לבבו לפניו יתברך מכל מה שעובר עליו בלשון שאנו מדברים בו ולבקשו, שיקרבהו לעבודתו יתברך ויעזרהו שלא יתפס ברשת הבעל דבר חס ושלום, ואפלו אם כבר, חס ושלום, נכשל במה שנכשל אם לא יתיאש עצמו מצעקה ותפלה להשם יתברך, יזכה בודאי לקום מנפילתו, ואמר בזה הלשון: אפלו אז מע פאלט אין אבלאטא אריין, שרייט מען און מען שרייט און מען שרייט און מען שרייט (שיחות הר"ן), וכן עוד דבר מזה בכמה וכמה לשונות: וכן גם על צרכי האדם הגשמיים הזהיר מאד, שיתפלל האדם על כל דבר שיחסר לו הן דבר גדול והן דבר קטן כמו בספר "לקוטי מוהר"ן" חלק א' סימן י"ד על פסוק טוב ה' לכל, ופרש שם טוב ה' לכל הדברים הן לרפואה והן לפרנסה וכיוצא. כשמאמין כך בודאי יהיה עקר השתדלותו בתר קודשא בריך הוא (הינו רק להתפלל אליו יתברך על כל דבר ודבר) ולא ירדף אחר תחבולות רבות כי אינם מועילים כלל. ומעט דמעט המועילים אינו יודע מהם ואינו יכול למצאם אבל לקרא להקדוש ברוך הוא זה טוב ומועיל לכל דבר שבעולם וזה יכול למצא תמיד. כי הוא יתברך בנמצא תמיד עין שם. ואמר שהאדם צריך לקבל כל השפעתו והצטרכותו רק על ידי תפלה ועל כל הדברים הן דבר גדול הן דבר קטן יתפלל להשם יתברך, כי אם לאו אף שהשם יתברך נותן לו כל מה שצריך הוא כמו בהמה שהשם יתברך נותן לה גם כן כל הצטרכותה בלא תפלה.
ובפרט לענין עבודת השם בודאי אין שום עצה רק תפלה ואמר, שהתפלה הוא עצה כללית ושרש לכל העצות המובאים בספריו הקדושים, כי אמנם ספריו הקדושים מלאים עצות נוראות ונפלאות על כל דבר ודבר בעבודת השם. עצות ה' אשר לעולם יעמדו. אבל העצות בעצמם קשה מאד לקימם, ועל כולם עקר העצה היא רק תפלה והתבודדות. ואמר שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש ישראלי כי אם על ידי התבודדות: וגם חזק אותנו מאד שלא יפל האדם בדעתו כלל כשרואה לפעמים שנעשה לבו מטומטם מחמת גדל הדחקות והיסורים העוברים עליו בגשמיות וברוחניות או מחמת טרדתו במשא ומתן ואינו יכול לדבר את כל אשר עם לבבו, כי יקר מאד בעיני השם יתברך כל דבור ודבור שזוכה האדם לדבר לפניו יתברך מתוך עצם דחקו ועניותו בגשמיות ורוחניות. ואמר אפלו כשאין האדם זוכה לדבר לפניו יתברך רק דבור אחד ואפלו רק רבונו של עולם בלבד גם זה יקר מאד אצלו יתברך. ולמד דעת אותנו אשר בעת שרואה האדם שהוא רחוק מאד מהשם יתברך ולבו מטומטם מאד ואינו יכול לפתח את פיו, מוכרח האדם לחפש בעצמו נקודות טובות הנמצאים בו עדין ויחיה עצמו בהם ולהודות להשם יתברך עליהם, ועל ידי זה יופתח פיו ויוכל להתפלל ולפרש שיחתו לפניו יתברך כראוי כמבאר ב'לקוטי מוהר"ן' חלק א' סימן רפ"ב על פסוק אזמרה לאלקי בעודי עין שם:
וכן הוא בגשמיות גם כן כשעוברים על האדם צרות ויסורים שונים והם אוטמין את לבבו, עד שקשה וכבד לו אפלו להתפלל ולפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך, אז דוקא צריך האדם לחפש ולמצא את ההרחבות שהשם יתברך מרחיב לו בתוך צרותיו והטובות שעשה עמו עד הנה ולהודות להשם יתברך עליהם ועל ידי זה בודאי יופתח לבבו ויוכל להתפלל ולצעק להשם יתברך כראוי: ועין ב"לקוטי הלכות" הלכות כלאי בהמה הלכה ד' שזה הוא בחינת לעולם יהיה אדם מודה על העבר ועל ידי זה יוכל להיות וצועק לעתיד לבוא בחינת לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא, ומפרש בזה מה שכתוב אצל דוד מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ה' מה רבו צרי וכו', כי על ידי שהתחיל לזמר המזמור ולהודות להשם יתברך מה שאבשלום בנו רודף אחריו, כי סתם ברא מרחם על אבא על ידי זה היה יכול לצעק כראוי אחר כך ה' מה רבו צרי ובלא העצה הזאת היה קשה לו אז לצעק להשם יתברך כראוי, עין שם ועין לקמן בפנים הספר הזה אות מט: ואמר אשר עקר הכלי זין של איש הישראלי לנצח את יצרו הרע הוא רק התפלה והתבודדות ועל ידי כל דבור ודבור של תפלה והתבודדות הוא מנצח הרבה, כמובן כל זה ב'לקוטי מוהר"ן' חלק ראשון סימן ב' ואף על פי שמחמת שאין רגע בלא פגע בודאי היו צריכין לקים אין רגע בלא פגע ובקשה, אף על פי כן גם מעט הדבורים שזוכה האדם לדבר לפניו מתוך עצם דחקו ועניותו באיזה פעם ביום ונושא עיניו למרום ופורש כפיו לפניו יתברך גם זה יקר מאד אצלו יתברך, וכמבאר גם בזהר הקדוש פרשת בלק על פסוק תפלה לעני כי יעטף כמה וכמה יקר אצל השם יתברך תפלת העני אפלו העני המתפלל על צרכיו הגשמיים על חסרון פרנסתו וכיוצא עין שם:

ועין ב"לקוטי הלכות" הלכות תפלת המנחה הלכה ז' שמבאר שם, שכל שכן וכל שכן כשאדם מרגיש עניותו ושפלותו במעשיו הרעים, ובפרט כשנופלין על האדם שני מיני העניות שהוא עני מן הדעת מרבוי קלקוליו העצומים וגם הוא עני ומחוסר פרנסה מאד והעניות וחסרון פרנסתו מבלבל אותו מאד, וכשמשכיל על דרכיו ומטה לבו להרמזים והכרוזים שהשם יתברך קורא אותו בכל יום, ורואה שאין לו שום תקוה, כי מימין ומשמאל אין סומך. מעשיו מקולקלים מאד ופרנסתו דחוקה, ואשתו ובניו צועקים לחם ופרנסה ומלבושים ושאר הצטרכות ההכרחיים, וכשהוא מתגבר מכל זה ושופך שיחו לפני השם יתברך מתוך עצם עניותו ודחקו בבחינת תפלה לעני כי יעטף וכו' זה יקר מאד אצל השם יתברך, וכמו שכתוב: כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע, מכלל שראוי לבזותו ולשקצו ולהסתיר פניו ממנו, אך רבים רחמיו ואינו מבזהו ואינו משקצו וכו', עין שם דבריו המתוקים מדבש ותבין לנפשך עד כמה צריך האדם לחזק עצמו בענין זה של התבודדות ושיחה בינו לבין קונו בכל מה שעובר עליו:

ופעם אחת אמר שיכולין להכיר באחד אם יש לו התבודדות. הינו כי על ידי זה נתגלה על פניו בושה ויראה גדולה מהשם יתברך, ולא לחנם מתאר הפיטן את מראה הכהן הגדול בצאתו מבית קדש הקדשים כיושב בסתר לחלות פני מלך, מראה כהן. ומכל זה תבין לנפשך מעלת המתבודד והיושב בסתר לשפך לבו ונפשו כמים נכח פני השם. גם גלה לנו, שעקר הזמן לזה הוא בלילה, שאז בלילה יתבודד האדם בינו לבין קונו ויפרש לפני השם יתברך את כל לבו ויחפש הרוח טובות שיש בו עדין ולבררו מתוך הרוח רעה ועל ידי זה יזכר תמיד תכליתו האחרון לעולם הבא, כמו שמבאר ב'לקוטי מוהר"ן' חלק ראשון סימן נ"ד על פסוק אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי, עין שם: וכן הזהיר מאד לעסק הרבה באמירת תהלים ושאר תחנות ובקשות ולמצא את עצמו בתוך כל המזמורי תהלים, שאומר כי רק על ענין מלחמת היצר נתיסד כל ספר תהלים ועקרו נאמר בשביל כל אחד מישראל, שינצל ממלחמת היצר הרע וחילותיו שהם עקר האויבים והשונאים של האדם שרוצים להורידו לשאל תחתיות, חס ושלום:

וכן הזהיר מאד לעשות מהתורות תפלות, הינו שבכל מקום שילמד האדם יתחיל להסתכל על עצמו כמה הוא רחוק מכל זה על ידי מעשיו הרעים וישפך על ידי זה את לבו לפניו יתברך ויפרש על ידי זה את נגעי לבבו ומכאובי נפשו באותו העת מכל מה שעובר עליו, ואמר שנעשה מזה שעשועים גדולים למעלה. ואמר שעדין לא עלו שעשועים כאלה לפני השם יתברך כמו אלו השעשועים שנעשין מן התפלות אלו שעושין מן התורות. ובודאי יזכה על ידי זה לתשובה שלמה ולחיי עולם: וכן אמר פעם אחת לתלמידו הרב הצדיק הקדוש רבי נתן, זכר צדיק לברכה, בעל המחבר ספרי "לקוטי הלכות" הנ"ל בתחלת התקרבותו אליו, זכרונו לברכה, בעת שנכנס אצלו פעם אחת לבדו וספר אז לפניו את כל לבו. וצוה אז עליו אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק לברכה, כמה הנהגות ודבר עמו אז הרבה דברים המשיבים את הנפש להחיותו ולחזקו בעבודת השם. ובתוך דבריו לקח אותו אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק לברכה, בידו הקדוש סביב כתפיו ואמר לו בזה הלשון: און וייטער איז זעהר גיט אוז מען רעט זיך אויס דאס הארץ פאר השם יתברך אזו ויא פאר איין אמתן גוטן פריינד. והדבורים האלו נכנסו בלב תלמידו הקדוש מורנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, כאש בוערת ממש והבין תכף אשר רק על ידי עצה זאת בודאי יזכה לכל מה שצריך בעבודת השם, כי כל מיני מחשבות שיסבב היצר הרע בדעתו וכל מיני מניעות שימנענו כולם יספר לפני השם יתברך ויבקש מאתו רחמים ותחנונים על כל דבר שיעזרהו להיות כראוי לאיש ישראלי באמת:

וגם ספר מורנו הרב הצדיק רבי נתן, זכר צדיק לברכה, כי בעת שדבר עמו אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק וקדוש לברכה, ממערת אליהו שהיה שם בעת היותו בארץ ישראל, אמר לו אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק וקדוש לברכה, שאז, בעת עמידתו שם, נצטיר בעיניו מעמד אליהו שם להתפלל ולהתבודד שם. ובזה הלשון אמר לו: איך האב מיר אויס גימאלט אט דא איז גישטאנין אליהו און האט זיך אויס גירעט דאס הארץ פאר השם יתברך. וספר מורנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, שאז נתעורר ונתחדש ונתחזק ביותר לעסק תמיד לפרש שיחתו לפניו השם יתברך על כל דבר שחסר בעבודת השם יתברך, כי הבין אז מדבריו הקדושים האלו, שגם אליהו לא זכה למדרגתו, שלא טעם טעם מיתה וקבורה, רק על ידי תפלה והתבודדות, כי הלא כבר אמר, אשר כל הצדיקים לא באו למדרגתם, רק על ידי התבודדות בתפלה ובקשה לפניו יתברך:

והנה מורנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, אשר ממש נתקים בו: לא מש מתוך האהל, אהלו של תורה של רבנו הקדוש אור האורות וכו' בעל 'לקוטי מוהר"ן' זכר צדיק לברכה, הוא קבל דעתו הקדושה בשלמות נפלא יותר מכל תלמידיו הצדיקים, זכרונם לברכה, כי אדוננו מורנו ורבנו הקדוש, זכר צדיק לברכה, האיר בו הארת דעתו הקדושה כמאור הגדול במאור הקטן ואמר עליו אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק לברכה, שהוא יודע ממנו יותר מכולם והוא למד ולמד ועשה וקים כל דברי אדוננו מורנו ורבנו הקדוש זכר צדיק לברכה, בתכלית השלמות וגלה לנו דרכים ישרים בכל המדות טובות ובפרט בענין תפלה והתבודדות כפי אשר קבל מאדוננו מורנו ורבנו הקדוש, זכר צדיק לברכה, וחדש חדושים נוראים ונפלאים לחזק את כל אדם בעבודת השם הלא המה כתובים על ספרי "לקוטי הלכות" הקדושים שחבר אותם על כל ארבעה חלקי שולחן ערוך בפקודת אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק לברכה, וגם חבר ספר "לקוטי תפלות" הכלול בהם תפלות תחנות ובקשות רצויים ופיוסים, ודויים והתעוררות גדול לנפש כל איש ישראל שיעורר האדם את עצמו, לזכר את אחריתו אשר יסדם על יסוד המאמרים הקדושים שבספר "לקוטי מוהר"ן" בפקודת אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק לברכה: ואמר פעם אחת על התפלות האלו לשון הכתוב: תכתב זאת לדור אחרון, ועם נברא תהלל יה, הינו שהתפלות האלה נכתבו לדור אחרון, ועתיד להבראות עם, שיהללו יה בהתפלות האלה, והפליג מאד במעלתם. וכתב בהקדמה לספר "לקוטי תפלות" בזה הלשון: תפלות כאלו עדין לא היו בעולם וכו'. והזהיר מאד לעסק בהם תמיד, עין שם. ופעם אחת אמר עכשו, שיצאו התפלות האלה בעולם, עתידים לתת דין וחשבון על כל יום ויום, שאין אומרים אותם. ואף על פי כן כתב שם בהקדמה, שגם מזה אל ינח האדם את ידו, דהינו לעסק בכל יום בהתבודדות לשפך שיחו לפני השם יתברך בפרטי פרטיות על כל דבר ודבר שרואה שחסר לו באותו העת ולעשות בעצמו מהתורה תפלות בלשון שמדברים בו, ורק על ידי זה יוכל להושע בכל דבר, כי אי אפשר לבאר בכתב בפרטיות כל הצטרכות האדם, ובפרט לפי השנויים שנעשים באדם בכל עת וזמן, עין שם: ועין ב"שחות הר"ן" (סימן רכ"ט), שכתב שם: בתחלה היה זה עקר התפלה מה שכל אחד היה מדבר מה שבלבו לפני השם יתברך בלשון שהיו מדברים בו, אך אחר כך ראו אנשי כנסת הגדולה וכו' ותקנו סדר התפלה, וכמבאר בהרמב"ם הלכות תפלה, עין שם. אך על כל פנים מדינא זהו עקר התפלה. על כן גם עכשו שמתפללים סדר התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, טוב מאד להאדם להיות רגיל להתפלל לפני השם יתברך תפלת תחנות ובקשות מלבו בלשון שמבין בו, שיזכהו השם יתברך תפלות תחנות ובקשות מלבו בלשון שמבין בו, שיזכהו השם יתברך לעבודתו, כי זה עקר התפלה, כנזכר לעיל וכו, עין שם. והנה ממילא מובן מזה, אשר כן גם עכשו, שזכינו שסדרו לנו הצדיקים שאחריהם תפלות נוראות כאלה, אף על פי כן אל יסתפק האדם עצמו בזה לבד, אך צריך להרבות מאד לפרש שיחתו לפניו יתברך מלבו בלשון שמבין בו כל דבר בפרטיות, שרואה שחסר לו באותו העת, הן ברוחניות הן בגשמיות:
וראה ראינו באחרית הימים האלה בעת התפשטות החשך הנורא מאד שרבים מעמנו נתרחקו מאד מאד מעבודת ה' ונשטפו בזרם מי הזידונים של עולם השפל הזה ונטבעו ביון מצולה ואין מעמד כמו שכתוב טבעתי ביון מצולה ואין מעמד, והכל רק מחמת אשר אינם משימים על לבם העצה הקדושה שכתוב אחר זה ואני תפלתי לך ה' וכו', ורבים אינם יודעים שום דרך איך להתנהג בזה: והן אמנם מי שמשים לבו ועיניו בספרי אדוננו מורנו ורבנו הקדוש ותלמידו הקדוש מורנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, בודאי ימצא בהם דרך אמת ויציב ונכון איך להתנהג בענין הקדוש הזה. אך דבריהם הקדושים המדברים מענין זה מפוזרים בין דרושיהם הקדושים ולאו כל אדם יכול למצא מבוקשו בנקל וגם הלא הספרים האלה אינם מצויים ושכיחים ביד כל איש. לזאת שמנו אל לבבנו לקבץ בספר הזה מאמרים רבים מספרי אדוננו מורנו ורבנו הקדוש, זכר צדיק לברכה, ומספרי "לקוטי הלכות" הקדושים מתלמידו הקדוש המדברים מענין מעלת אמירת תהלים ומעלת המתבודד ושופך לבו כמים נכח פני ה' ודרכים ישרים הנחוצים לכל איש לדעת, איך להתנהג ולחזק עצמו בזה:

וקראנו שם הספר הזה "השתפכות הנפש" כי כולו מדבר איך שצריך כל אדם לשפך לבו ונפשו לפני השם, ורק זה הוא העצה הכללית על כל דבר ודבר הן ברוחניות והן בגשמיות. ובטח כאשר ישים האדם את עיניו ולבו על הדברים האלה הכתובים בספר הזה, יתעורר לבבו להרגיל עצמו לילך בדרך הקדוש הישן הזה שדרכו בו אבותינו מעולם ועתיד להתחדש כשיבוא משיח צדקנו, כי רק הוא ימשיך בעולם הדרך הזה שילכו בו כל באי עולם כמו שמבאר ב"לקוטי הלכות" הלכות ראש חדש הלכה ה' וכמו שמבאר ב'לקוטי מוהר"ן' חלק א' סימן ב', שעקר כלי זינו של משיח הוא התפלה וכל המלחמות שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם. וגם כל הגאולה העתידה תלויה בזה כמו שכתוב: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. והשם יתברך ירחם עלינו שנזכה באמת לילך בדרך הקדוש הזה עד שיקוים בנו מקרא שכתוב: והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי במהרה בימינו אמן:

Uncategorized
admin

עדי רן – עשרה טיפים להתבודדות

התבוננות/ עדי רן דברים קורים בעולם, בארץ, בחיים הפרטיים, יש מי שמנהיג את הכל. אפשר להתחבר אליו, אפשר להתחבר ל"תוכנה הראשית", לראות מה כוונת המכוון.

קרא עוד »